בועת מחשבה

בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו שבניהם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

קבל עדכונים מבועת מחשבה


גם פאנארט יפה שמקל על קריאת הטקסט, וגם תזכורת לצפות ב-Rose of Versailles!

החודש הראשון של השנה החדשה אומנם כבר חלף, אך עוד לא מאוחר לסכם במספר נקודות את השנה שחלפה על צדדיה השונים של תרבות האוטקו בארץ, מנקודת מבטה של קהילת המעריצים הישראלית הסובבת אותה. אין טעם להתיימר כי מדובר בסיכום מלא ומוחלט, הרי טבעה המבוזר והמקוון של הקהילה, והאופן בו אנו חווים את התחביב כמעט ומבטיחים כי מבין שורות הסיכום יעדרו אירועים אלו ואחרים, ועם זאת, נראה כי כלל האירועים והתהליכים המרכזיים זכו בו לייצוג הולם.

תחילה, המגרש הביתי. באופן לא מפתיע, תחום בלוגי האנימה העבריים המשיך לדשדש גם השנה, עם הצטרפות זניחה של כותבים אשר קוזזה על ידי היעלמותם של כותבים אחרים. מאחורי הכותרת הגדולה של "בלוגספירת בלוגי האנימה בישראל" עמדו השנה בכל רגע נתון לא יותר מ-4-5 בלוגים פעילים, במידה כזו או אחרת. זאת על אף שני אירועים ראויים לציון – הראשון הוא פתיחת שירות בסיסי לאכסון בלוגי אנימה עבריים תחת מטרייתה של תת-קהילת Animanga, אשר נפתח בחודש דצמבר 2008, אך הגיע לכדי מימוש במחצית הראשונה של השנה החולפת. על אף הכוונות הטובות, עצם פתיחת השירות לא הצליחה לשנות את המציאות, והוא לא הצליח לבסס את עצמו בשל מחסור בכותבים, ולא פחות הודות לכך שהשירות שווק רק לחברי תת-הקהילה. השירות עדיין מאכלס את שרתי Animanga, אך זה כמה חודשים שמסדרונותיו הם לא יותר מעיר רפאים.

האירוע השני והמעודד יותר הוא פתיחתו של Spinchan – בסיוע נדיב וישיר מצד The_Crow – בלוג אנימה קבוצתי אשר שם לעצמו מטרה לייבא לארץ את התבנית המפורסמת של Random Curiosity. בפחות משנה הבלוג הפך לנקרא ביותר בתחום, הרבה הודות לקצב הכתיבה העקבי והגבוה של צוות הכותבים ולקידום מצד תת-קהילת anime-IL. על אף הטענות שהועלו בכל הנוגע לרמת הכתיבה בו ולאיכות תכניו – כבודן במקומן מונח – עצם קיומו מהווה הוכחה לכך שהדשדוש של התחום כולו אינו בהכרח כורח של המציאות.

עם סיום תהליך ההתבססות של אמא"י (ארגון מנגה ואנימה ישראל) כמוביל סצנת כנסי האנימה בארץ בתחילת השנה, הסצנה התאפיינה בשקט יחסי במהלך שנת 2009 – על אף הצטרפותה הבלתי צפויה של התארגנות חדשה לזירה, שצמחה מתוך תת-קהילת Otakucon – עם שלושה כנסים מוצלחים יחסית, בין היתר גם מבחינה כלכלית. בהקשר להצגת היכולת של אותה התארגנות חדשה, אשר הייתה אחראית לאוטאקו-קון בחודש דצמבר, צריך לציין לחיוב את החלטתו של ועד אמא"י לא רק שלא לנסות ולחסום את ההתארגנות, בעיקר לאור הביקורת הקשה שזו הטיחה בארגון, אלא אף לתרום לה מקופת הארגון ומניסיון אנשיו, בהתניה מסוימת כמובן, במטרה המוצהרת של חיזוק היוזמה והיזמים. בניגוד לצפייה בחוגים מסוימים, אפשרות קיומו של כנס בן יומיים תצטרך לחכות לשנת 2010, ואולי עדיף שכך.

העיסוק בכנס אוטאקו-קון מציע רק דוגמא אחת לשינוי שחל באמא"י מאז הבחירות הראשונות לוועד הארגון, אשר התקיימו בסוף כנס כאמ"י 2009, בחודש אוגוסט. ההרצאות בשגרירות יפן וההקרנות באוניברסיטת חיפה הן דוגמא נוספת לכך. אחרי הדשדוש המתמשך בכל החזיתות, נראה כי הוועד החדש הצליח ליישם שינויים מיוחלים בתקופה קצרה יחסית, וכי בחודשים האחרונים של השנה החולפת הארגון נכנס לישורת הנכונה. ייתכן מאד כי השנה הקרובה תהיה "ה"שנה בהיסטוריה הקצרה של הארגון, אם רק המגמה הזו תמשך, ובינתיים נראה כי אכן כך הדבר.

בו בזמן, זו הייתה גם שנה משובחת עבור יוזמות "פרטיות" של מעריצים מהקהילה, אשר כיסו שלל תחומים מגוונים. במבט לאחור אפשר להצביע על שלושה פרויקטים בולטים ומשמעותיים משנת 2009, אשר מייצגים בו בזמן את הגיוון האפשרי ואת חשיבותן של היוזמות אלו – ה-AnimeBit, ספריית המנגה והפאנזין. הראשון הוא פרויקט מחמד של The_Crow, שהושק בחודש יוני, ומטרתו יצירת אגרגטור נוח ושימושי אשר ירכז מידע על קבוצות פנסאב ישראליות וקישורים להוצאות שלהן, אשר סובלות באופן כרוני ממחסור בחשיפה ומנגישות מוגבלת.

הפרויקט השני התחיל כמשאלת לב פשוטה של אחד ממנהלי ישראטקו – שכל אחד יהיה מסוגל לשאול כרכי מנגה מהספרייה העירונית שלו. אחרי חודשים של איסוף תרומות וביסוס שיתוף הפעולה עם הספרייה העירונית של כרמיאל, נפתח בחודש אוקטובר באופן רשמי מדור המנגה בספרייה ובו מעל 200 כרכים – כולם תרומה של מעריצים מרחבי הארץ. הפרויקט השלישי הוא מגזין חובבים דיגיטאלי על תרבות האוטקו בארץ, שהגיע לכדי מימוש בחודש אוקטובר עם שחרור גיליונו הראשון, לאחר שקינן כרעיון בראשו של העורך הראשי תקופה ארוכה. על אף הקשיים הכרוכים בהפקת מגזין המבוסס על כתיבה התנדבותית של חברי קהילה, התוצאה הסופית התקבלה עד כה באהדה על ידי רבים – הגיליון השני של המגזין זכה לכ-1000 הורדות בחודשיים.

הצלחת יוזמות שונות אלו, המייצגות צדדים שונים של יוזמה קהילתית, ונוגעות בצרכים ברורים ומיידיים ברמות שונות, היא הוכחה ניצחת לחשיבותה של יזמות כזאת עבור תרבות האוטקו בארץ, ובכל הנוגע לשיפור "תנאי המחיה" של קהילת המעריצים המקומית. בהקשר זה, השנה החולפת עמדה כמעט לגמרי בסימן חיובי, בהשוואה לקודמתה.

אם כבר עשייה קהילתית, אי אפשר שלא להקדיש גם מספר מילים גם לתחום הפאנסאב הישראלי. על אף הקושי הטמון בהתבוננות לאחור על תחום כה חסר חשיפה ומפוזר, התחושה המתקבלת משיטוט בפורום הפאנסאב של anime-IL ובשלל מקומות נוספים, היא כי גם השנה המלאכה המשיכה להתבצע ללא רעש וצלצולים, וכי התחום המשיך להתקדם לאיטו ובצעדי תינוק קדימה. נראה שגם השנה טרם הבשילו התנאים שאמורים להוות זרז להתפתחויות מהירות יותר בתחום, ואשר יאפשרו לתחום כולו לזכות במקום מכובד יותר בעיני מעריצי אנימנגה ישראלים. העובדה כי בסוף השנה בה קבוצת KaT חוגגת יום הולדת חמישי, היא עדיין הקבוצה היחידה המתרגמת מיפנית ומשחררת בלו"ז יותר מסביר, אומרת רבות על היכולת של הפאנסאב הישראלי כיום לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת ממנו.

אחרון חביב, ודווקא אחד התחומים החשובים ביותר בהקשר לסיכום זה הוא הקוספליי, שתפס באופן בלתי מעורער את קדמת הבמה הקהילתית בשנה החולפת. לא מעט הודות לעובדה שכל שינוי בתחום זה מורגש באופן מוחשי ובצורה יחסית מיידית. נראה כי אירוע הקוספליי שסגר את שנת 2008 היה רק סנונית למה שציפה לנו בתחום ב-2009 – כשמביטים בתצלומי הקוספליי משלושת הכנסים שהתקיימו לאורך השנה, ועל אלו מסשן הצילומים שהתקיים בחודש ספטמבר, בו נכחו מעל תריסר מהקוספליירים הבולטים בקהילה, קשה שלא להתרשם כי השנה הגענו למסה קריטית מבחינת כמות ואיכות העוסקים במלאכה. בצירוף מקרים כמעט סמלי, במהלך השנה החולפת חמישה חברי קהילה נוספים הצליחו להשתרבב לעמוד הקוספליי הבינלאומי של מגזין COSMODE.

כפי שניתן להתרשם, שנת 2009 הייתה עמוסה מבחינות רבות עבור תרבות האוטקו בארץ, ובעיקר עבור קהילת המעריצים שלה. בסיכומו של דבר, אי אפשר שלא להכריז עליה באופן מעט מפתיע כשנה טובה וחיובית באופן כללי, וכמעט מכל בחינה חשובה. בניגוד לשיאים של 2006, ובמידה מסוימת גם של 2007, זו הייתה שנה של צמיחה והתבססות פנימית – את החשיפה של התחביב בפני החברה הישראלית, אם דרך סיקור תקשורתי נרחב או דרך שידורי אנימה בטלוויזיה, החליפה התעבות והתעצמות של הקהילה עצמה, דרך העשרת תחומי העניין ופיתוח שירותים ואמצעים אשר נועדו לשפר את "תנאי החיים" של חבריה. בתקווה זו תהיה גם המגמה של השנה הקרובה – אחרי שנים של מרדף אחר לגיטימציה ופתרונות חיצוניים, כמדומני הגיעה העת להצדיק את השימוש במילה תרבות בצירוף "תרבות האוטקו".

נ.ב: ייתכן וזה הפוסט האמיתי האחרון שיתפרסם כאן לפני הטיסה.
נ.נ.ב: תודה ל-innocence על העזרה בארגון הסריקות של COSMODE.


אז מה אם הפוסט באורך הגלות, העיקר שיש תמונה מבדרת!

הגיעה העת, גם אם זה באיחור קל, לסכם עוד שנה מלאת התרחשויות בתחום תרבות האוטקו, על שלל צדדיה, כאן בישראל ובקהילת המעריצים הסובבת את התחום בארץ. בין אם זה האופן בו סוקרו צדדים של תרבות האוטקו בכלי התקשורת השונים, או האירועים שעזרו לעצב את קהילת האנימה ומנגה גופא – כדי להבין טוב יותר לאן מועדות פנינו בשנה הקרובה, כדאי יהיה להקדיש מספר רגעים לרטרוספקטיבה קצרה על המי, המה והאיך של השנה החולפת באנימה, כאן בישראל.

יותר מכל דבר אחר, שנת 2008 נפתחה ברגל שמאל של ממש עם הסגירה הדרמטית, אם כי לא בלתי צפויה, של ערוץ האנימה בכבלים ובלווין, אשר נמצא בבעלות משותפת של חברת AGN ו-SPI International, בתחילת חודש ינואר. מעטים הזילו דמעה עם היוודע הגזרה, בעיקר בגלל שלא נשאר כמעט איש בקהילה שעוד האמין בכך שמשהו ישתנה בהתנהלות הקלוקלת והבורה של הנהלת הערוץ, אבל זה היה ללא ספק צעד משמעותי אחורנית מבחינת "הנראות" של אנימה ברדאר של הציבור הכללי.

אחרי חודשיים של שקט יחסי, בחודש מרץ פורסמה במוסף "7 ימים" כתבה ארוכה וססגונית על יריד האנימה הבינלאומי בטוקיו. על אף השגיאות העובדתיות שהתגנבו לכמה מפסקאותיה, זאת הייתה כתבה מעניינת, אינפורמטיבית ונקייה מניסיון לייצור סנסציה זולה. זאת גם הייתה הכתבה המשמעותית היחידה בשנה החולפת שהוקדשה לתרבות האוטקו בכלל ולאנימה בפרט, בעיתונות הישראלית המודפסת – ירידה מסקרנת ומעט מטרידה ביחס לשנת 2007. אירוע משמעותי נוסף שהתקיים באותו החודש היה כנס הארוקון 2008, הכנס האמיתי הראשון של אמא"י, שהתברר בישראל אי שם בתחילת שנת 2006.

במפתיע, היה זה דווקא חודש יולי שריכז בתוכו אירועים משמעותיים רבים מהשנה החולפת. האירוע שסימן את תחילת המבול היה זכייתה של עינב יצחק בתחרות הקוספלי של כנס Anime Expo האמריקאי, בקטגוריית ביניים – זכייה ראשונה של קוספלייר ישראלי בפרס משמעותי מחוץ לישראל. מספר ימים לאחר מכן התקיימה ההקרנה הראשונה של סרט אנימה בבית קפה תל-אביבי, פרי עבודתה של התארגנות ששמה לעצמה מטרה להקרין אנימה במקום נגיש ונוח. ההתארגנות אומנם גוועה חודשים ספורים לאחר מכן, אבל היא היוותה הוכחה לכך שהקרנות כאלה אפשריות. האירוע המשמעותי הבא התרחש באמצע החודש, עם הופעתם של פרקים מסדרות אנימה מוכרות להורדה ולצפייה בשידור חי, בדיבוב לאנגלית, בפורטל הסלולארי של חברת אורנג' (OboxTV), כחלק משיתוף פעולה עם חברת Animax היפנית – זה היה בעצם ניסוי הכלים הראשון, והיחיד עד עצם היום הזה, של הפצת אנימה בפורמט דיגיטאלי בארץ. הראיון הארוך יחסית והראשון מסוגו של DeMon ב"חדשות היום" של ערוץ הראשון, סיכם את החודש העמוס הזה.

חודש אוגוסט החם הביא איתו את כנס גאקקון 2008, שהתברר כאחד הכנסים הפחות טובים בהם התברכה הקהילה מאז ומעולם. הופעתם המוצלחת של נציגי אמא"י מספר ימים קודם לכן, בליווי מספר קוספליירים, בערוץ הילדים ריככה במשהו את הטעם הרע שהשאיר הכנס. אם כבר כנסים שהשאירו את המבקרים בהם עם טעם רע – "פסטיבל האנימה" של אתר ישראטקו, שהתקיים בחודש ספטמבר בבאר-שבע הפך בין רגע להוכחה ניצחת לכך שעם יומרה ודמגוגיה זולה אי אפשר לארגן כנס אנימה טוב.

אקורד הסיום של השנה ניתן בחציו עם סגירתם, לאור הענות נמוכה מצד חברי הפורום, של שני פורומי אנימה ותיקים במערכת הפורומים של תפוז אנשים בתחילת דצמבר, פורום בליץ' ופורום קלאמפ. אירוע הקוספלי המוצלח במיוחד, שאורגן ע"י אמא"י בסוף החודש, היה האירוע המשמעותי האחרון שסגר את שנת 2008.

בנוסף לאירועים המשמעותיים הללו, ועוד תריסר אירועים משמעותיים פחות שאזכורם נגנז מפאת חוסר מקום, חשוב יהיה לציין שלוש מגמות שהחלו להסתמן בבירור מאמצע השנה החולפת ואשר ממשיכות ללוות אותנו. הראשונה, והקרובה לליבי, היא זאת של התהוות ניצניה הראשונים של בלוגספירת אנימה ישראלית – יהיה זה דרך מעקב אחרי כותבים חדשים בטאקו-סאן, אגרגטור בלוגי אנימה ישראלים, או סתם התבוננות כללית אחר המתרחש בקהילה, אפשר לראות בבירור התעוררות והתעניינות הולכת וגדלה בנושא. בתקווה כתיבת פוסט על "יום הבלוג הבינלאומי 2009" תהיה קלה יותר כתוצאה מכך.

המגמה השנייה, וכאן מדובר בהארה שמבוססת פחות על עובדות מוצקות ונתונים כמותיים, היא של התייצבות בגודל קהילת מעריצי תרבות האוטקו בארץ והאטה משמעותית בגידול שלה. בין אם זו כמות המבקרים באירועים השונים לאורך השנה, מספר הכותבים הפעילים בפורומים המגוונים או התרשמות אישית משיחות עם אנשים בולטים בקהילה – נראה שללא אירועים מכוננים ודרמטיים שפנו גם אל הציבור הכללי, ואשר שאפיינו את השנים 2005-2007, חזרנו לימים בהם הכול היה מבוסס על "חבר מביא חבר" ולקהילה שמרגישה קטנה יותר.

פריחתו של פאנסאב ישראלי, עד כדי הפיכתו לסצנה של ממש, היא המגמה השלישית שחשוב להזכיר בסיכום השנה החולפת. בין אם זו התמיכה הלוגיסטית שמציע אתר ישראטקו לקבוצות פאנסאב ישראליות, בשלות התנאים הקהילתיים הנדרשים או שלל סיבות אחרות, דבר אחד ברור – תתי-הפורומים שמוקדשים לפאנסאב בישראטקו ו-Anime-il מעולם לא היו כל כך שוקקי חיים ומבחר ההוצאות מעולם לא היה נרחב יותר. על איכות ההוצאות הללו אפשר אומנם להתווכח, אבל זה משהו שיבוא עם הזמן והניסיון כל עוד קיים הרצון.

שנת 2008 תיזכר קרוב לוודאי כשנת תהפוכות והתפכחות אפרורית משהו. תהפוכות, משום שמהרגע שהחלה ועד שריקת הסיום שלה, היא הייתה פסיפס של נקודות ציון חיוביות ונקודות ציון שליליות, פסיפס שלא מאפשר כלל להגיע לשורה תחתונה של "טוב" או "רע". התפכחות, משום שהבנו, או שלכל הפחות אנו מתחילים להבין, כי הפריחה, ההילולה והשגשוג של אנימה בארץ ושל הקהילה בשנים 2006-2007 החלה חולפת מן העולם, מוחלפת במציאות פרגמאטית, שפויה יותר ונעימה פחות. אולי בכלל הגענו לשיא אליו יכולה קהילת האנימה והמנגה בישראל, ומכאן גם אנימה ותרבות האוטקו בארץ, להגיע במצבה הנוכחי, לתקרת הזכוכית שלנו. מכאן והלאה נדרשת מצידה קפיצת מדרגה. ואולי זאת סתם שנה שחונה שלא אומרת דבר על הקהילה, אלא רק על הנסיבות. נשאר אם כך לראות מה שנת 2009 טומנת בחיקה, הלא כן?

תגיות:

כתמיד, סופה של השנה האזרחית מביא איתו צורך כמעט אובססיבי לסכם שלל דברים, ולנסות ולנחש את עתידם של שלל דברים אחרים. לשמחתם של רבים, לדאבונו של אף אחד ולאור מחסור חמור בזמן פנוי, ישרבטו כאן מספר מילות סיכום רק על נושא חשוב אחד – השנה החולפת בראי קהילת האנימה ומנגה הישראלית.

מבחינה מספרית, הקהילה המשיכה לצמוח בקצב מרשים ולראשונה ניתן היה להבחין בבירור בניצנים ראשונים של קהילה לא מקוונת הקורמת עור וגידים תחת כנפיהם של שידורי אנימה בערוצי הטלוויזיה השונים. מצד שני, גם השנה, חלקן של השכבות הרציניות יותר בקהילה נשאר קטן בהרבה ממה שצריך להיחשב למינימום סביר – בהתחשב בחשיבות השכבות הללו בקידום תהליכים מרכזיים בקהילה. זה לא להגיד שלא הייתה צמיחה בשכבות הללו, כפי שיעידו מקומות כגון אנימה4, אך כתמיד היא הייתה בהיקף קטן מדי ולא ממוקדת מספיק.

בצורה מקבילית להפליא, השנה החולפת ראתה גידול בר הבחנה בכמות החשיפה לו זכתה אנימה ומנגה בתקשורת הארצית – רק בבלוג הזה פורסמו 7 כתבות וקטעים שלוקטו מהפרסומים השונים, וזה מכסה רק את העיתונות הכתובה. קשה היה למצוא ביניהן משהו שניתן יהיה להכתיר ככתבה מעולה, אך גם הבינוניות של רובן התבררה כרמה אחת הן בהתמקדות והן וענייניות, מעל למה שהורגלנו לקרוא לפני יותר משנה.

אם כבר אוזכרו שידורי האנימה, הרי שגם הם ראו מספר תהפוכות לאורך שנת 2007. ערוץ הילדים המשיך במפתיע להפגין נוכחות משמעותית, תודות לדבקותו במדינות מחושבת ומוצלחת במיוחד של שידור מספר מצומצם של סדרות פופולאריות, כגון בליץ' (Bleach) וקרורו (Keroro Gunso), בעוד שערוץ האנימה המשיך במה שנראה כמו דשדוש חסר כיוון או מדיניות. הביטוי האחרון לכך התרחש בשבוע שעבר, כאשר פורסם על הכוונה להפסיק שידוריו של ערוץ האנימה בהוט בזמן הקרוב. אם לא יעשה בו שינוי עקרוני וכמה שיותר מהר, הסיכום של שנת 2008 יכיל ככל הנראה הספד לערוץ הסורר הזה.

גם בחזית כנסי האנימה זאת הייתה שנה מלאת מספרים, עמוסה בהתרחשויות ואירועים. ארבעה כנסים מרכזיים ושלל אירועים קטנים יותר, אליהם הגיעו כמה אלפים טובים של מבקרים ובהם נמכרו כמה מאות כרכי מנגה. אבל גם כאן צריך להביט מעבר לפני השטח כדי להבין שהשורה התחתונה נעימה הרבה פחות ממה שנדמה. הן כנס אה?קון! האחרון והן כנס אנימהפיסט סבלו מנוכחות דלה מן המתוכנן בהתחשב במה שהושקע בהם, ולאור כך החליטו שני הגופים האחראים לכנסים הללו שלא לקיים יותר כנסים. במקרה של אה?קון! אף מדובר במכה כפולה, משום שההשלכות הכלכליות של הכנס גרמו לסגירתה של אנימהוליק, חנות האנימה הראשונה בישראל וקו אספקה קריטי לאוטקו הדרומיים.

אי אפשר כמובן לסכם את השנה החולפת מבלי להזכיר שני אירועים חיוביים שהתרחשו השנה ושהמגמה שהם יצרו, ללא ספק תמשיך ללוות אותנו בשנים הקרובות. הראשון הוא עצם הקמתה של אמא"י – אגודת מנגה ואנימה ישראלית. למרות הסייגים שהתעוררו לאור מדיניותה הנוכחית של ההנהלה של הארגון, מדובר ללא ספק באירוע מכונן שהספיק בינתיים כבר להוליד כנס צנוע אחד. השני הוא כניסתם המבורכת, אך איטית והדרגתית של בלוגרי אנימה תוצרת "כחול לבן", לשיח הפנים קהילתי של קהילת האנימה הישראלית. הפוטנציאל הרב הטמון בהם עוד רחוק ממימוש, אך אפשר להרגיש שמשהו החל להשתנות לטובה בשנה החולפת.

בשורה התחתונה, קשה יהיה להגדיר את השנה החולפת כשנה רעה לקהילת האנימה הישראלית, בדיוק כפי שקשה יהיה להגדיר אותה כטובה. עדיף אם כך, יהיה להגדיר אותה דרך התהליכים שאפיינו אותה – התפכחות והתייצבות. שניהם תהליכים שמלווים תמיד ברגשות מעורבים וגובים מחיר, אך הם הכרחיים אם אנו רוצים להתקדם אל העתיד בראש מורם.

תגיות: