בועת מחשבה

בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו שבניהם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

קבל עדכונים מבועת מחשבה
16 יול
10
מאת Random Otaku

 "בועת מחשבה" חוזר לשוחות

Legend of Galactic Heroes Quote - 01

Legend of Galactic Heroes Quote - 02

נקודה חשובה (מתוך Legend of Galactic Heroes)

אם יש הבנה מנחה אחת לעשייתי בקהילת היא ששינויים אמתיים, חייבים להיות מהותיים: כדי ששינוי יתפוס וישתרש, נדרשת השקעה מתמדת וזמן, במובנה הלא אהוד של המילה. אויבו של שינוי שכזה הוא קודם כל מציאות המקדשת ריגושים וסיפוקים מיידים, ובכדי לשרוד את אתגריה הקיומיים מיישם השינוי נדרש התמדה ואורך רוח. מצד שני, חשוב לא פחות לדעת לזהות את השינוי, או שמה אי-השינוי בהלך הרוח ואת הרגע בו מימוש חזון הופך למאבק בתחנות רוח.

כשהפסקתי לכתוב כאן לפני יותר מחמש שנים, הייתי מלא בהיסוס ובחשש אך גם בתחושה כי הנה נפתח פרק חדש ומשמעותי בהוותי כמעריץ – החזרה לאמא"י בתפקיד בכיר, בנסיבות שונות בתכלית מהפוטצ' של 2007, הייתה משכרת וזימנה על פניו הזדמנות של ממש להביא את רעיונותיי לעולם המעשי. לא זאת בלבד, הרי שכבר מהרגע הראשון, העשייה הארגונית הרגישה כמסוגלת למלא כל דקה פנויה ואת כל תשומת הלב אם רק אתן לה.

בסופו של דבר, התברר כי זה היה פרק שנחתם בהבנה כי אני ניצב מול אותן תחנות הרוח – ארבע השנים שביליתי בהובלת המסגרת הזאת היו מלאים חוויות מהותיות, אך הן נחתמו בהתפכחות מרה ובביצוע "חישוב מסלול מחדש". יותר מכל, הן סיפקו קרקע פורייה לחוויה החשובה ביותר שאדם נושא חזון יכול לחוות – מפגש מתמשך ובלתי מתפשר עם המציאות המעשית של קידום מטרות הארגון אל מול קהילת מעריצי התחום בארץ כפי שהיא בנויה ומתנהגת, על הניגודים הקיצוניים שהיא מכילה ומעמידה לפרנסיה הרוחניים.

התובנות המצטברות שסיפק החיכוך הזה והתחושה המצטברת לא פחות של דריכה במקום הן שהולידו את השלב הראשון בדרך שהובילה בסופה למעמד הנוכחי, ובכך לפחות יש בהן תרומה חיובית תחומה. עם היציאה לדרך חדשה, הן שדחפו אותי בנובמבר 2014 להחיות את רוחו של "הפאנזין".

"בועת מחשבה" בתצורת הפאנזין שלו נולד על יסודותיו הרוחניים של קודמו מ-2009, הרבה תודות למי שלא נמנה עם קהילת המעריצים באותו ניסיון ראשון. הוא אפשר לי להמשיך ולעשות בדחיפה של תחום התוכן, שהיה מאז ומעולם נקודת החולשה של קהילת המעריצים שלנו. חשוב מכך, הוא אפשר לעשות זאת במסגרת הגדולה ממני – כזאת המאפשרת לעודד ולפתח את מי ששואף, במודע ולאו, להפוך לחוד החנית של העיסוק הפורה והמורכב בתחביבנו המשותף.

שנה וחצי של צבר חוויות במסגרת הזאת, בחברת כמה מהאושיות המרשימות לצדן זכיתי לעבוד בקהילה הישראלית, פיתחו בי בהדרגה את התובנה הרדומה שנטעה עזיבת אמא"י. התובנה כי לכל העשייה המפרכת והמורכבת הזאת נדרש משהו משלים ל"ציבורי", שימלא את החלל ה"פרטי" שנוצר מאז אותו יום – דוגמא אישית.

דוגמא אישית שנובעת מהשאיפה להוסיף ולפתח את השיח הדליל שקיים בנושאי קהילתה ותחביב, לחזור ולתרגל את הכישורים עליהם התבססתי בעשייתי כמעריץ מאז תחילת דרכי, ובכך גם לשפר את יכולתי לתת דין על עשייתם של אחרים, כעורך ראשי בפאנזין ובכלל.

דוגמא אישית שנדרשת משום שתמיד אטען כי ללא קיום פעיל ופעלתני בקרב חבריה, "אזרחות פעילה" אם תרצו, דינה של קהילת המעריצים שלנו להמשיך ולדשדש עוד שנים רבות בין דוכני פיגרים מזויפים ועצומות אינטרנטיות הדורשות את חזרתו של ערוץ האנימה ב-Yes.

זוהי דוגמא אישית שצריכה לעלות מן האוב – על "בועת מחשבה" לחזור לחיים, כשמשלימה נדרשת לפאנזין וכבמה להתעסקות באנימה, מנגה ותרבות האוטקו, על קהילת המעריצים של תחומים אלו בארץ ובכלל.

כדברי האמרה הערבית – "אם אתה נסיך ואני נסיך, מי יוביל את החמור?"

תגיות:


גם פאנארט יפה שמקל על קריאת הטקסט, וגם תזכורת לצפות ב-Rose of Versailles!

החודש הראשון של השנה החדשה אומנם כבר חלף, אך עוד לא מאוחר לסכם במספר נקודות את השנה שחלפה על צדדיה השונים של תרבות האוטקו בארץ, מנקודת מבטה של קהילת המעריצים הישראלית הסובבת אותה. אין טעם להתיימר כי מדובר בסיכום מלא ומוחלט, הרי טבעה המבוזר והמקוון של הקהילה, והאופן בו אנו חווים את התחביב כמעט ומבטיחים כי מבין שורות הסיכום יעדרו אירועים אלו ואחרים, ועם זאת, נראה כי כלל האירועים והתהליכים המרכזיים זכו בו לייצוג הולם.

תחילה, המגרש הביתי. באופן לא מפתיע, תחום בלוגי האנימה העבריים המשיך לדשדש גם השנה, עם הצטרפות זניחה של כותבים אשר קוזזה על ידי היעלמותם של כותבים אחרים. מאחורי הכותרת הגדולה של "בלוגספירת בלוגי האנימה בישראל" עמדו השנה בכל רגע נתון לא יותר מ-4-5 בלוגים פעילים, במידה כזו או אחרת. זאת על אף שני אירועים ראויים לציון – הראשון הוא פתיחת שירות בסיסי לאכסון בלוגי אנימה עבריים תחת מטרייתה של תת-קהילת Animanga, אשר נפתח בחודש דצמבר 2008, אך הגיע לכדי מימוש במחצית הראשונה של השנה החולפת. על אף הכוונות הטובות, עצם פתיחת השירות לא הצליחה לשנות את המציאות, והוא לא הצליח לבסס את עצמו בשל מחסור בכותבים, ולא פחות הודות לכך שהשירות שווק רק לחברי תת-הקהילה. השירות עדיין מאכלס את שרתי Animanga, אך זה כמה חודשים שמסדרונותיו הם לא יותר מעיר רפאים.

האירוע השני והמעודד יותר הוא פתיחתו של Spinchan – בסיוע נדיב וישיר מצד The_Crow – בלוג אנימה קבוצתי אשר שם לעצמו מטרה לייבא לארץ את התבנית המפורסמת של Random Curiosity. בפחות משנה הבלוג הפך לנקרא ביותר בתחום, הרבה הודות לקצב הכתיבה העקבי והגבוה של צוות הכותבים ולקידום מצד תת-קהילת anime-IL. על אף הטענות שהועלו בכל הנוגע לרמת הכתיבה בו ולאיכות תכניו – כבודן במקומן מונח – עצם קיומו מהווה הוכחה לכך שהדשדוש של התחום כולו אינו בהכרח כורח של המציאות.

עם סיום תהליך ההתבססות של אמא"י (ארגון מנגה ואנימה ישראל) כמוביל סצנת כנסי האנימה בארץ בתחילת השנה, הסצנה התאפיינה בשקט יחסי במהלך שנת 2009 – על אף הצטרפותה הבלתי צפויה של התארגנות חדשה לזירה, שצמחה מתוך תת-קהילת Otakucon – עם שלושה כנסים מוצלחים יחסית, בין היתר גם מבחינה כלכלית. בהקשר להצגת היכולת של אותה התארגנות חדשה, אשר הייתה אחראית לאוטאקו-קון בחודש דצמבר, צריך לציין לחיוב את החלטתו של ועד אמא"י לא רק שלא לנסות ולחסום את ההתארגנות, בעיקר לאור הביקורת הקשה שזו הטיחה בארגון, אלא אף לתרום לה מקופת הארגון ומניסיון אנשיו, בהתניה מסוימת כמובן, במטרה המוצהרת של חיזוק היוזמה והיזמים. בניגוד לצפייה בחוגים מסוימים, אפשרות קיומו של כנס בן יומיים תצטרך לחכות לשנת 2010, ואולי עדיף שכך.

העיסוק בכנס אוטאקו-קון מציע רק דוגמא אחת לשינוי שחל באמא"י מאז הבחירות הראשונות לוועד הארגון, אשר התקיימו בסוף כנס כאמ"י 2009, בחודש אוגוסט. ההרצאות בשגרירות יפן וההקרנות באוניברסיטת חיפה הן דוגמא נוספת לכך. אחרי הדשדוש המתמשך בכל החזיתות, נראה כי הוועד החדש הצליח ליישם שינויים מיוחלים בתקופה קצרה יחסית, וכי בחודשים האחרונים של השנה החולפת הארגון נכנס לישורת הנכונה. ייתכן מאד כי השנה הקרובה תהיה "ה"שנה בהיסטוריה הקצרה של הארגון, אם רק המגמה הזו תמשך, ובינתיים נראה כי אכן כך הדבר.

בו בזמן, זו הייתה גם שנה משובחת עבור יוזמות "פרטיות" של מעריצים מהקהילה, אשר כיסו שלל תחומים מגוונים. במבט לאחור אפשר להצביע על שלושה פרויקטים בולטים ומשמעותיים משנת 2009, אשר מייצגים בו בזמן את הגיוון האפשרי ואת חשיבותן של היוזמות אלו – ה-AnimeBit, ספריית המנגה והפאנזין. הראשון הוא פרויקט מחמד של The_Crow, שהושק בחודש יוני, ומטרתו יצירת אגרגטור נוח ושימושי אשר ירכז מידע על קבוצות פנסאב ישראליות וקישורים להוצאות שלהן, אשר סובלות באופן כרוני ממחסור בחשיפה ומנגישות מוגבלת.

הפרויקט השני התחיל כמשאלת לב פשוטה של אחד ממנהלי ישראטקו – שכל אחד יהיה מסוגל לשאול כרכי מנגה מהספרייה העירונית שלו. אחרי חודשים של איסוף תרומות וביסוס שיתוף הפעולה עם הספרייה העירונית של כרמיאל, נפתח בחודש אוקטובר באופן רשמי מדור המנגה בספרייה ובו מעל 200 כרכים – כולם תרומה של מעריצים מרחבי הארץ. הפרויקט השלישי הוא מגזין חובבים דיגיטאלי על תרבות האוטקו בארץ, שהגיע לכדי מימוש בחודש אוקטובר עם שחרור גיליונו הראשון, לאחר שקינן כרעיון בראשו של העורך הראשי תקופה ארוכה. על אף הקשיים הכרוכים בהפקת מגזין המבוסס על כתיבה התנדבותית של חברי קהילה, התוצאה הסופית התקבלה עד כה באהדה על ידי רבים – הגיליון השני של המגזין זכה לכ-1000 הורדות בחודשיים.

הצלחת יוזמות שונות אלו, המייצגות צדדים שונים של יוזמה קהילתית, ונוגעות בצרכים ברורים ומיידיים ברמות שונות, היא הוכחה ניצחת לחשיבותה של יזמות כזאת עבור תרבות האוטקו בארץ, ובכל הנוגע לשיפור "תנאי המחיה" של קהילת המעריצים המקומית. בהקשר זה, השנה החולפת עמדה כמעט לגמרי בסימן חיובי, בהשוואה לקודמתה.

אם כבר עשייה קהילתית, אי אפשר שלא להקדיש גם מספר מילים גם לתחום הפאנסאב הישראלי. על אף הקושי הטמון בהתבוננות לאחור על תחום כה חסר חשיפה ומפוזר, התחושה המתקבלת משיטוט בפורום הפאנסאב של anime-IL ובשלל מקומות נוספים, היא כי גם השנה המלאכה המשיכה להתבצע ללא רעש וצלצולים, וכי התחום המשיך להתקדם לאיטו ובצעדי תינוק קדימה. נראה שגם השנה טרם הבשילו התנאים שאמורים להוות זרז להתפתחויות מהירות יותר בתחום, ואשר יאפשרו לתחום כולו לזכות במקום מכובד יותר בעיני מעריצי אנימנגה ישראלים. העובדה כי בסוף השנה בה קבוצת KaT חוגגת יום הולדת חמישי, היא עדיין הקבוצה היחידה המתרגמת מיפנית ומשחררת בלו"ז יותר מסביר, אומרת רבות על היכולת של הפאנסאב הישראלי כיום לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת ממנו.

אחרון חביב, ודווקא אחד התחומים החשובים ביותר בהקשר לסיכום זה הוא הקוספליי, שתפס באופן בלתי מעורער את קדמת הבמה הקהילתית בשנה החולפת. לא מעט הודות לעובדה שכל שינוי בתחום זה מורגש באופן מוחשי ובצורה יחסית מיידית. נראה כי אירוע הקוספליי שסגר את שנת 2008 היה רק סנונית למה שציפה לנו בתחום ב-2009 – כשמביטים בתצלומי הקוספליי משלושת הכנסים שהתקיימו לאורך השנה, ועל אלו מסשן הצילומים שהתקיים בחודש ספטמבר, בו נכחו מעל תריסר מהקוספליירים הבולטים בקהילה, קשה שלא להתרשם כי השנה הגענו למסה קריטית מבחינת כמות ואיכות העוסקים במלאכה. בצירוף מקרים כמעט סמלי, במהלך השנה החולפת חמישה חברי קהילה נוספים הצליחו להשתרבב לעמוד הקוספליי הבינלאומי של מגזין COSMODE.

כפי שניתן להתרשם, שנת 2009 הייתה עמוסה מבחינות רבות עבור תרבות האוטקו בארץ, ובעיקר עבור קהילת המעריצים שלה. בסיכומו של דבר, אי אפשר שלא להכריז עליה באופן מעט מפתיע כשנה טובה וחיובית באופן כללי, וכמעט מכל בחינה חשובה. בניגוד לשיאים של 2006, ובמידה מסוימת גם של 2007, זו הייתה שנה של צמיחה והתבססות פנימית – את החשיפה של התחביב בפני החברה הישראלית, אם דרך סיקור תקשורתי נרחב או דרך שידורי אנימה בטלוויזיה, החליפה התעבות והתעצמות של הקהילה עצמה, דרך העשרת תחומי העניין ופיתוח שירותים ואמצעים אשר נועדו לשפר את "תנאי החיים" של חבריה. בתקווה זו תהיה גם המגמה של השנה הקרובה – אחרי שנים של מרדף אחר לגיטימציה ופתרונות חיצוניים, כמדומני הגיעה העת להצדיק את השימוש במילה תרבות בצירוף "תרבות האוטקו".

נ.ב: ייתכן וזה הפוסט האמיתי האחרון שיתפרסם כאן לפני הטיסה.
נ.נ.ב: תודה ל-innocence על העזרה בארגון הסריקות של COSMODE.


הקליקו על התמונה כדי להוריד

אחרי הרבה עמל, יזע ודמעות – מרביתם הודות לעיכוב המשמעותי שנוצר בדרך למעמד זה – אפשר להכריז בחגיגיות כנה על שחרור הגיליון השלישי של הפאנזין. גיליון דצמבר שהפך לגיליון ינואר. לצערי, אין לי ולו עלה תאנה אחד להתכסות בו בניסיון המיותר לתרץ את טבעו ה"דו-חודשי" של הגיליון הזה. במקום זאת אבטיח לעשות את כל שביכולתי כדי שזו תהיה הפעם הראשונה והאחרונה. נשאר לקוות שהמציאות תחליט לשתף פעולה. מעבר לכך, ארשה לעצמי לנצל את הקשב הקצר של הקורא האינטרנטי הממוצע ואפנה בחדות את אור הזרקורים לתוכן הגיליון עצמו.

כתבת הראיון הקבועה מוקדשת הפעם לדמות בולטת מתחום הקוספליי בארץ – עינב, המוכרת כ-Akane. בפינות הקבועות אפשר למצוא הפעם את עומר מפנה את מבטו לעבר סטודיו SHAFT, ואת אורי חולק את רשמיו על מנגה ביפן. הפעם גם עורך המשנה החליט לתרום את עטו למאמץ, ומציע מבט מסקרן על האנשים המדבבים סדרות אנימה לטלוויזיה הישראלית. כתבת ה"יומן מבצע" מכנס אוטאקו-קון אמורה לעניין כל אדם המבקר דרך קבע בכנסי אנימה ישראליים, ואת כל זה חותמות שתי ביקורות על סדרות אנימה אקראיות.

לסיכום – קריאה מהנה!

הגיגים? הצעות? טענות? קושיות? השאירו אותן בתגובה כאן או שתשלחו אותן לדוא"ל הפאנזין – mail dot fanzine 2 gmail.com.

תגיות:


הקליקו על התמונה כדי להוריד

באיחור קט, ממש כמו הפוסט הזה, שוחרר לפני כשבוע ימים גיליון נובמבר, השני במספר, של הפאנזין – במה חדשה ועצמאית לתוכן איכותי על תרבות האוטקו בישראל ובחו"ל, בדמות מגזין חובבים חודשי. עב כרס (ארבעה עמודים יותר מהגיליון הקודם) ומעוצב להפליא (פחות ריבועי צבע מיותרים), גיליון נובמבר מציע לקורא לא מעט תוכן מעניין, בדמות כתבת ראיון עם TheCrow, מנהל ומקים פורום Anime-IL, כתבה אחרת על סצנת משחק היוגי-הו בארץ ועוד שלל טקסטים על בלוגי אנימה, סדרות מעונת השידורים האחרונה, סטודיו Sunrise ועוד.

אין ספק שהגיליון החדש הרבה יותר קרוב לנקודת המוצא ממנה רציתי, בדיעבד, להתחיל עם המגזין ואני שקט איתו הרבה יותר כעורך – עתה לפחות יש לי הסבר קביל ומשכנע לשיממון שאחז בבלוג הזה בחודשיים האחרונים. נראה כי הדרך למימוש הפוטנציאל האמיתי של הפרויקט עוד ארוכה וסבוכה, אבל כבר במצבו הנוכחי הוא מרשים למדי בהתחשב בנסיבות. על כך יעיד גם חלק לא מבוטל מהקהילה הישראלית שטרח להוריד עותק של הגיליון, אם להאמין לפילוח הסטטיסטיקה של ההורדות עד לרגע כתיבת שורות אלו. מתברר שאם בונים את זה הוא באמת בא, והרבה.

כמו תמיד, הערות, הצעות, רעיונות והגיגים כלליים על הגיליון ועל המגזין בכלל יתקבלו בברכה, אם כאן ואם בתא הדוא"ל של המערכת. כמו כן, המגזין ממשיך ללא הרף לתור אחר כותבים חדשים, כך שכל אדם הרוצה לנסות את מזלו (או את מזלה) מוזמן להשאיר הודעה בכתובת mail dot fanzine@gmail dot com.

עד הפעם הבאה – קריאה מהנה.

תגיות:


הקליקו על התמונה כדי להוריד

לפני מספר ימים הגיע לכדי מימוש רעיון חדש-ישן, שהפך לאחת הסיבות העיקריות ליובש שהשתלט על כל חלקה טובה כאן בתקופה האחרונה, ולאחר מעט יותר מחודש של עבודה מאומצת מצד עבדכם הנאמן ושאר הצוות המסור, תוצאות עמלנו המשותף זכו לראות אור יום – בדמות הגיליון הראשון והניסיוני של "הפאנזין", במה חדשה ועצמאית לתוכן הקשור בתרבות האוטקו בארץ ובחו"ל, אשר שוחרר ללא הרבה הילולה באיחור קל של שבוע ימים.

זאת אומנם הגרסה הסופית של הגיליון, אך היא בהחלט לא חפה משלל שגיאות, טעויות ומיני דברים הטעונים שיפור (בתקווה לא יותר מדי), שהם בעיקר תוצאת חוסר ניסיון ולוח זמנים צפוף יתר על המידה. מצד שני, הגיליון הזה עדיין מהווה הוכחת יכולת ברורה מרשימה לכל הדעות, שלא יכולה להשאיר גם את גדולי הציניקנים בקהילה אדישים לגמרי.

כולי תקווה כי נוכל לתקן ולשפר את מרבית הסוגיות שצפו ועלו בינתיים, בעבודה על הגיליון השני, אשר מתחילה בימים אלו ממש, ולספק חווית קריאה איכותית וארוכה עוד יותר בפעם הבאה. זה כמובן אומר שכל הערה, הצעה או רעיון יתקבלו בברכה. בהקשר הזה, חשוב גם לציין שעוד לא מאוחר להתנדב ולקחת חלק בעבודה על הגיליון הבא של המגזין, ובכלל. כל מה שעליכם לעשות בשני המקרים הוא לשלוח הודעה לכתובת mail dot fanzine @ gmail dot com.

נ.ב: בתקווה, בימים הקרובים מעט מחובות הפרסום כאן ייפדו, אם כי כפי שזה נראה כרגע, סיכום של כנס כאמ"י 2009 לעולם לא יזכה לראות אור יום.

תגיות: