בועת מחשבה

בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו שבניהם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

קבל עדכונים מבועת מחשבה

ארכיון עבור קטגוריית ’רשמים ראשוניים‘

09 יול
25
מאת Random Otaku

 המלצה חמה על Gundam Sousei

קשה לשמור על ארשת רצינות תמידית במרחביה האדירים של הרשת, בעיקר כשנתקלים במשהו דוגמת Gundam Sousei. הכותר המוזר הזה, שהחל לצאת לפני מספר חודשים, הוא לא עוד סיפור-צד זניח המתרחש באחד מיקומי גנדאם השונים, אלא סיפור המציג באופן מוגזם וקומי את מלאכת ההפקה של סדרת גנדאם הראשונה, על האנשים שהיו מעורבים בה והאירועים הקשורים בה.


איקדה שואיצ'י מדקלם בפעם הראשונה את השורה הנצחית שלו

בארבעת הפרקים שפורסמו ותורגמו עד כה, אוודה הידקי (Owada Hideki) הספיק כבר לגעת במשפט הנצחי של ש'אר אזנבל, בזה של אמורו ריי ובאופן בו גויס למשימה יושיקזו ישוהיקו (Yoshikazu Yasuhiko), מעצב הדמויות של הסדרה, משאיר את עבדכם הנאמן עם חיוך מטופש וציפייה, בכיליון עיניים ממש, לפרק הבא.


המודל הראשון אי פעם של זאקו… מעץ!

בהחלט מדובר בקריאה מומלצת לכלל מעריצי גנדאם שזכו לחוות את הסדרה המקורית (ומי שלא, מוזמן לבקר את BAMF), שיוכלו להעריך את ההומור ואזכורים בהם עמוסים הפרקים. דרך אגב, אמרתי כבר שטומינו הוא הדמות הראשית?! לכל הפחות, גרסה לא מדוכאת ומאד מגניבה שלו. צריך כמובן לקחת את תוכן המנגה עם חופן מלח, אבל ספק אם מישהו יקרא את הכותר הזה בגלל הדיוק העובדתי שלו.

תגיות:
09 יונ
13
מאת Random Otaku

 רשמים ראשוניים: SPT Layzner

במציאות המקבילה של Layzner השנה היא 1996 והאנושות החלה לבנות בסיסי חלוץ על מאדים, פותחת בכך חזית חדשה במלחמה הקרה, שלא רק שלא נגמרה – היא אף התעצמה והחריפה במרחבים האדירים של החלל. הסדרה נפתחת עם הגיעם של קומץ תלמידים צעירים לבסיס החלוץ של האומות המאוחדות על הכוכב האדום. לפני שהם מספיקים להתרגל לסביבתם החדשה, הבסיס כולו הופך לשדה קרב קטלני כאשר ארבע מכונות בלתי מזוהות ודמויות רובוטי ענק מופיעות בתחומו ופותחות בקרב יריות בינן לבין עצמן. כשהקרב נגמר והאבק שוקע מתברר כי הבסיס נחרב ומרבית תושביו נהרגו. עם זאת, נראה כי מאבק ההישרדות האמיתי של הניצולים רק מתחיל, כאשר מקרבה של אחת המכונות, שחוזרת לבסיס ההרוס, יוצא טייס אנושי, אג'י (Eiji) שמו, ופונה אליהם עם מסר בהול – כדור הארץ בסכנה.

כבר מן הרגע הראשון, לייזנר מסתמנת כסדרה מעניינת משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא העולם בו היא מספרת את סיפורה – בניגוד לסדרות מכ'ה (Mecha) רבות השואלות את התבנית המוכרת של "חייזרים מנסים לכבוש את כדור הארץ ולהשמיד את האנושות", לייזנר מציגה מציאות בה האנושות מפולגת, עומדת בכל מקרה על סף של השמדה עצמית, כתוצאה מהמאבק אדיר המימדים שמתנהל בין בריה"מ וארה"ב. בכך היא מעלה סוגיה מהותית – האם לבני האדם יש בכלל סיכוי אמיתי לנצח. שילוב של רכיב זה בעלילה – מהרגע הראשון, החייזרים מנצלים את החשדנות והתוקפנות של הצדדים נגד עצמם, בכדי לחסוך לעצמם עבודה – מוסיף לה כבר מתחילתה מימד נוסף של מורכבות ועומק. כל עוד הוא לא יזכה בסופו של דבר לפיתרון דאוס-אקס-משינה, הוא עוד עתיד להמשיך ולהוסיף תיבול רב ומבורך לעלילה.

הסיבה השנייה היא ההתייחסות המאוזנת לו זוכה עד כה רכיב המכ'ה בסדרה – רובוטי הענק אומנם זוכים לזמן מסך משמעותי, אבל הם לא מהווים מרכז כובד של ממש בסדרה. הם לא זוכים ליחס מיוחד ומוצגים ככל כלי מלחמה, כעוד מכונה הנמצאת בשימוש הדמויות של סיפור המד"ב הזה. יותר מהכל, זה מאפשר לתת הדגשה וחשיפה ראויה לדמויות לסיפורן בעולם הסדרה. שישה פרקים אל תוך הסדרה, נקודת המבט השלטת בה היא לא זאת של נערים ונערות יפי בלורית המנסים להציל את האנושות מפני פלישה ושיעבוד בעזרת רובוטי ענק, אלא זאת של חבורת בני טיפש-עשרה מפוחדים ואובדי עצות המנסים בסך הכל לשרוד במציאות המחרידה שמתחילה להתהוות סביבם, וזו של אג'י, המתייצב לצד האנושות ומנסה לעצור את המלחמה. העובדה שזהו קודם כל סיפור ההישרדות של גיבורי הסדרה, ורק לאחר מכן שלל דברים אחרים, מקלה על הצופה להתחבר לדמויות, למאבקן ולאירועים העצמתיים המתרחשים סביבם.

מעט מוקדם להגיד כיצד יתפתח מאבקם של תלמידי "אגודת החלל" וזה של אג'י, ואיך אלו עתידים להשתלב במלחמה בין האנושות לבין הפולשים המסתוריים, המסתמנת באופק – מה שבטוח הוא שכל התפתחות שלא תבוא ניצבת על בסיס איתן, הנבנה עד כה, בששת הפרקים הראשונים. הדגש על קרבות המכ'ה בסדרה עתיד רק לגדול, עם הכיוון אליו מתפתחים האירועים, אבל חוזקה האמיתי לא נח שם ואל לה להחליש את ההתרכזות בסיפורם של גיבורי הסדרה, והצגת ההתרחשויות דרך עיניהם, אחרת הייחודיות, הנגישות והעניין שבה עלולים להעלם באותה המהירות בה הופיעו – בסופו של דבר זאת תהיה שאלה של שימור האיזון העדין שנוצר בסדרה, בין הסיפור האנושי לבין האופן בו הוא מסופר.

נ.ב: כולי תקווה שאצליח לכתוב עוד מספר ביקורות ורשמים ראשוניים בזמן הקרוב, אחרי כל הזמן הזה.

תגיות:
09 מרץ
14
מאת Random Otaku

 רשמים ראשוניים: Tytania

סיפורה של טיטניאה מתרחש מאות שנים אל תוך העתיד, זמן רב לאחר שהאנושות החלה ליישב את המרחבים האדירים של היקום, כאשר על שלל הכוכבים עליהם יושבים בני האדם שולטות מגוון רפובליקות ואימפריות, רודנויות ודמוקרטיות, מכל גודל וסוג. במציאות זאת, אחד הכוחות השליטים היא אימפריית ואלאדן (Valadan) הענקית, המתנהלת באופן המזכיר את אירופה של המאה ה-18, אבל שליטה האמיתי של האימפריה היא משפחת טיטניאה חסרת הנחלה, אשר הפכה לאורך הדורות לכוח מטיל אימה ומקרין עוצמה – אם דרך דיפלומטיה, עוצמה כלכלית ובעיקר דרך עוצמה וכישרון צבאיים. עלילתה של טיטניאה מתחילה כאשר צי מורדים קטן וחלש, בפיקודו של קפטן אלמוני העונה לשם פאן היוליק (Fan Hyulick), מצליח להביס את הצי הבלתי מנוצח של טיטניאה בפיקודו של אחד מדוכסי המשפחה. אירוע מפתיע אך שולי זה עתיד ליצור אפקט דומינו חסר תקדים אשר ישפיע לא רק על חייו של פאן ודוכסי טיטניאה, אלא גם על האנושות כולה. איך באמת יראה העולם ללא טיטניאה?

קשה להבין את ההססנות בה נפתחת הסדרה ואשר מלווה את הפרקים הראשונים של טיטניאה. מחד גיסא, נפרש בפני הצופה מה שאפשר להגדיר כסיפור רחב יריעה ומעוף, אופרת חלל של ממש, אם זה דרך צוות הדמויות הרחב והמגוון, העולם העשיר ורחב הידיים או נפח ההתרחשויות וקווי העלילה הנדחסים לתוך שישה פרקים. מאידך גיסא, אי אפשר לפספס את הניסיון המובהק להביא את הסדרה למכנה משותף נמוך יותר, לפשט את המתרחש ולעשותו נגיש יותר, אם זה דרך סצנות בהן "משחררים את העניבה" בעזרת הומור פשוט ואווירה חסרת רצינות, דוגמת הסצנה בה פאן מדמיין את כל הנשים שירצו בו כאשר יוכרז כגיבור. התוצאה, בינתיים, היא לא כל כך "אופרת חלל לאדם הפשוט" כמו שהיא סדרה הסובלת מסכיזופרניה קלה. באופן מאד סמלי, שני הצדדים שהוצגו עד כה מסמלים, כל אחד, את הניגוד הזה – טיטניאה, על דוכסיה, מסמלת אפוס מלא תככים, פוליטיקה, אידיאולוגיה ומלחמה בקנה מידה אדיר, בעוד שפאן היוליק מסמל את הפשטנות, את ההומור וקריצת העין.

בניגוד למצופה, שישה פרקים אל תוך הסדרה, קצב ההתרחשויות נשאר מחושב ואיטי משהו, כיאה לסדרה בעלת מעוף שכזה. למה בניגוד למצופה? בהתחשב בכך שאורכה של הסדרה עומד על 26 פרקים, כבר עכשיו מתחיל להתפתח בקרבי ספק של ממש כמה רחוק היא תצליח להגיע בקצב הזה ב-20 הפרקים הנותרים שלה, בהתחשב בסדר הגודל של העלילה בכללותה. העובדה שהשאלה המרכזית שהוצבה עד כה – "איך יראה עולם בלי טיטניאה?" – עוד לא זכתה להתייחסות של ממש, שישה פרקים אל תוך הסדרה, כלל לא מציעה נחמה. יהיה חשוב לצייין שכשהסדרה כן מרימה את ראשה, אי אפשר שלא להיות מרותק מהמתרחש.

עדיף היה אילו יוצרי הסדרה היו מחליטים, קודם לתחילת ההפקה, איזו סדרה הם רוצים ליצור – פשוט משום שאופרת חלל לאדם הפשוט היא פרדוקס. הניסיון להביא את הפרדוקס הזה לידי ביטוי רק מבזבז זמן מסך – זמן מסך שהפך מן רגע הראשון למצרך שיש לנהלו באופן מאד מחושב, אם הסדרה רוצה להימנע מסיום שדומה יותר לתאונת רכבת מאשר להורדת מסך על הפרק הראשון באפוס.

בבסיסיה, טיטניאה נראת כמו סדרה מעניינת וסוחפת, על אף הבעיות העקרוניות בכל הקשור לזהותה ואורכה. מה גם שחומר המקור עליו בוססה ואנשי המפתח אשר עבדו עליה זכאים להנות מהספק – בינתיים לפחות. אמשיך לצפות בסדרה, עד שאתפכח מהנוסטלגיה של LoGH ואראה את המציאות או עד שהסדרה תוכיח שבסופו של דבר טעיתי.

תגיות:

רגע אחרי שהאחרונות בסדרות העונה סיימו את שידורן וסדרות מעונת שידורי הסתיו החלו ממלאות את מסך הטלוויזיה, הגיעה העת לסגור מעגל ולפרסם את החלק השני והאחרון של רשמי מעונת שידורי האביב. יהיה חסר טעם לנסות ולטעון שהפרסום הזה עדיין באמת ובתמים רלוונטי, בהתחשב באיחור המשמעותי בו הוא רואה אור, אבל אם אני רוצה להמשיך לכתוב סוג כזה של הודעות, יאה שאסיים כמו שצריך את הניסיון המסודר הראשון.

האמת היא שרק לאחרונה הצלחתי להתפנות כדי לצפות ב-20 הפרקים עליהם מבוססת ההודעה הזאת. ככה זה, בשירות. מצד שני, תירוץ קביל הוא עדיין תירוץ. ללא הערות נוספות, אז הנה הם לפניכם – רשמים ראשוניים על עונת אביב 2008 (חלק ב') :

Toshokan Sensou Logo
Toshokan Sensou (תקציר)

בשנתיים האחרונות, הפכה רצועת שידורים יפנית קטנה בשם "noitaminA" לתו תקן של הפקות אנימה קצרות ואיכותיות הפונות לקהל בוגר ומזדמן יותר. אחרי ארבעה פרקים אפשר לקבוע בביטחון מלא ש"מלחמת ספריה" שומר על המסורת המכובדת הזאת.

בין הניסיון של קסארה (Kasahara) להגשים את חלום הנעורים הרומנטי והמופשט שלה במציאות מפוכחת וסבוכה עד מאד, לבין המאבק הפנימי שחווה דוג'ו (Dojo) בין "האני" החדש ו"האני" הישן והפגום לכאורה, הצופה זוכה לטעום דרמה אנושית מרתקת, אמינה, רלוונטית וחשוב לא פחות – כתובה היטב. הערך המוסף של הסדרה הוא הרקע עליו היא מתחוללת – מאבק אידיאולוגי על טבעה של הצנזורה בעת המודרנית – שאומנם מוקצן, אך רק לשם הדגשת החשיבות שלו והרלוונטיות שלו בימינו.

הבעיה האמיתית היחידה של הסדרה עד כה היא חוסר הבהירות בהיגיון הפנימי של הסדרה. איך יתכן שבעת המודרנית נוצר מצב כה קיצוני בו נציגים של הממשל המקומי נלחמים בנשק חם בנציגי ממשל ארצי? ההסבר המעורפל שהוצג עד כה פשוט לא מספק. אם רק הסדרה תטפל בבעיה הזאת, היא תיזכר לבטח כאחת הסדרות הטובות של העונה.

סיכוי שאמשיך לראות: ודאי

Code Geass R2 Logo
Code Geass R2 (תקציר)

במובנים רבים, ארבעת הפרקים הראשונים של R2 הם כל מה שהייתה הסדרה הראשונה, רק גדול יותר, רועש יותר וצבעוני יותר. הפאנסרביס המיני (לשני המינים), הגרנדיוזיות והדרמטיות המוגזמות והמיותרות ובעיקר עלילה כה מלאה בתפניות עלילתיות זולות וטריקים שלצופה לא נשאר אלא לתהות מי מוביל את מי – האם הסיפור מכתיב את התפתחות האירועים או שבעצם האירועים מכתיבים את התפתחות הסיפור.

מתברר שעוד יותר מקודמתה, R2 היא סדרה המבססת את עצמה על סיפוק מיידי וברור, על ריגושים זולים ועוצמתיים שאמורים להחזיק את הצופה על קצה כיסאו, אומנם במסווה של אמירה רצינית כלשהי אבל לעולם לא בניסיון אמיתי לייצר ערך אמיתי – כדי להשיג את התוצאה הזאת פרק אחרי פרק, הסדרה משלמת מחיר נוראי, היא מקריבה את עלילה, את הדמויות החיות בה ואת נשמתה. הדרך היחידה להמשיך ולספק את הצופה בסדרה כזאת היא ע"י מינון הולך וגובר של אותם ריגושים זולים, מה שחושף באופן הדרגתי, יותר ויותר, את היסודות המעורערים של הסדרה ואת חולשותיה הגדולות. התפניות העלילתיות נעשות מגוחכות יותר, הפאנסרביס מעיק יותר והדרמטיות מעייפת.

ריגושים זולים הם לא תחכום ודרמטיות ותפניות עלילתיות מרובות הן לא עומק.

סיכוי שאמשיך לראות: נמוך

Wagaya no Oinari-Sama Logo
Wagaya no Oinari-sama (תקציר)

ארבעה פרקים אל תוך הסדרה ודבר עוד לא קרה. כן, הדמויות העיקריות הוצגו, הרעיון מאחורי הסדרה הובהר והרקע להתרחשויות שורטט בקווים כלליים, אבל נראה שהכותבים נרדמו בשמירה. במקום להתחיל להתעסק בעלילה ולהתקדם קדימה, הצופה זוכה לפרולוג ארוך מדי ומשעמם במיוחד – לא משום שהפרקים עצמם בנויים בסגנון "חתיכה מהחיים" סתמי מעט, אלא משום שבכל רגע נתון הצופה מקבל תזכורת על כך שכל הרכיבים הדרושים לסדרת הרפתקאות על-טבעית קלילה נמצאים שם, אבל במקום זה מישהו בחר לשחק בחול.

אין הרבה מה להגיד על עיצוב הדמויות ואיכות ההפקה בכלל, מעבר לכך שהם מספקים באופן הגובל באפרוריות. בעצם, "אפרוריות" היא הדרך הטובה ביותר לתאר את הסדרה עד כה. מבלי שהרעיון מאחורי הסדרה – לא מלהיב או מקורי במיוחד בפני עצמו – מיושם ודבר מה עלילתי מתרחש, הסדרה לא מספקת סיבה אמיתית להמשיך ולעקוב אחרי מה שקורה לגיבורים הראשיים, היא פשוט שוקעת בביצת השכחה.

סיכוי שאמשיך לראות: נמוך

Macross Frontier Logo
Macross Frontier (תקציר)

כיאה לנצר חדש לסדרת-העל של Macross, נראה שפרונטיר הולכת לפי הספר ולא מטלטלת את הסירה יותר מדי. ארבעת הפרקים הראשונים מספיקים כדי להציג בבירור את שני קווי העלילה הראשים והשקולים בחשיבותם – סגנון אופייני וייחודי ללא מעט סדרות מקרוס – זה של עלילת המד"ב עם חייזרים אלימים ומסתוריים בהם נלחמים בעזרת מטוסים משני צורה, וזה של סדרת דרמה רומנטית המשלבת אלמנטים קומיים והרבה התמקדות במוזיקה.

בינתיים השילוב הזה עובד, הרבה תודות לשזירה של האחד בשני – הקשר המיסתורי של רנקה (Renka) לוג'רה (Verja) הוא דוגמא לכך – ולא מעט גם הודות לאיכות ההפקה שבאה לידי ביטוי באנימציה הרגילה, קטעי האנימציה הממוחשבת ובליווי המוזיקלי – תקציבי העתק שהושקעו בסדרה, לרגל חגיגות 25 השנים לסדרת מקרוס המקורית, נותנים את אותותיהם.

כל עוד הסדרה תצליח להמשיך ולשמר את האיזון העדין בין שני קווי העלילה הראשיים, המנוגדים אחד לשני והנאבקים כל הזמן על הבכורה, צפויה לנו סדרת מד"ב מעניינת וייחודית שלא שוכחת גם לפנק את העיניים.

סיכוי שאמשיך לראות: ודאי

Nabari no Ou Logo
Nabari no Ou (תקציר)

אין ספק שברמה הרעיונית, נאברי היא סדרה מעניינת, בכך שהיא לוקחת נוסחא מוכרת ומוסיפה לה אלמנט קטן אך מהותי – הדבר הנוראי אחריו כולם רודפים נמצא דווקא בתוך הגיבור הראשי עצמו. עם תכנון קפדני ושילוב נכון של הגורם המייחד הזה בעלילה, אפשר היה ליצור סדרת פעולה, עם אלמנטים קומיים, טובה במיוחד. במקום זה, ארבעה פרקים תמימים היא מדשדשת בחוסר אכפתיות. נראה כאילו הכותבים לא התלהבו במיוחד מהרעיון של עצמם וממה שיש לו להציע, אולי בדומה לגיבורה הראשי, הסדרה בינתיים אפאטית ורק רוצה שישאירו אותה לנפשה.

אין דרך אחרת להסביר למה אף חלק בסדרה – הדמויות, הדיאלוגים או ההתרחשויות – לא מצליח להתרומם מהקרקע וליצור תחושה של נמרצות ודרמטיות ראויה, גם ברגעים של תגליות דרמטיות או סצנות קרב. באופן מעט אירוני, הסגנון האומנותי – דמוי צבעי המים – המהווה עוד נקודה לזכות הסדרה, רק מחזק את התחושה חסרת האנרגיה והמעוף שגוררים בינתיים את הסדרה כלפי מטה.

מהתרשמות ראשונית, קשה להאמין שמישהו מצוות הכותבים או הבימוי יתעורר לפתע ויוציא את הסדרה מההתנהלות המנומנמת שלה, אבל כמו שכבר אמרו לא פעם – התקווה מתה אחרונה.

סיכוי שאמשיך לראות: בינוני

עתה שהחוב הזה שולם במלואו, אפשר להמשיך קדימה בראש מורם. אחרי הכל, עונת שידורי הסתיו החלה בשבוע שעבר וחלק נכבד מהסדרות החלו בה קורצות לי…

תגיות:

תחילתה של עונת שידורים חדשה ביפן היא תמיד מאורע מכונן, גם כשמדובר בעונה חלשה, אשר מצליח במקום מסוים ללכד ולו לזמן קצר מעריצים מזנים ומסוגים שונים תחת קורת גג אחת. לפתע כולם צופים בסדרות מתוך מבחר מצומצם ומוגדר, ובזמן זהה כמעט לגמרי, בגלל הטבע השבועי של השידורים. הבסיס המשותף הזה מהווה במקרים רבים במה לדיונים, לויכוחים, ליצירה ולשיתוף שהם טבעה של מסגרת משותפת – מופשטת ככל שתהיה. מסיבות שונות ומשונות, זה זמן רב שאני לוקח חלק שולי, במקרה הטוב, בהמולה שמתחילה עם תחילתה של כל עונה במקומות השונים של הקהילה הישראלית. אני יושב בצד ומחכה חודשיים שלושה, לפני שאני מתחיל לבחון ברצינות את הסדרות שהעונה מציעה. רק שהפעם, עם בואה של עונת אביב, החלטתי בצעד ספונטני לחזור למקורות ולהתחיל לצפות בחופן של סדרות חדשות מהרגע שבו תרגמו את הפרק הראשון שלהן. התוצאה היא הודעה בת שני חלקים, אשר תכיל את הרשמים הראשוניים על עשרת (!) הסדרות החדשות שנוספו לרשימת הצפייה שלי בחודשיים האחרונים.

אחרי ההקדמה הארוכה והמעט מיותרת הזאת, הרשו לי להציג את הרהורי על הסדרות שנפלו בחיקי – חמישה פרקים אל תוך שידורן – הרשמים הראשוניים על עונת אביב 2008 (חלק א') :

Golgo 13 Logo
Golgo 13 (תקציר)

הבעיה העיקרית של Golgo 13? אין לסדרה שמץ של קו עלילה. אפשר היה בקלות לשנות בצורה שרירותית את סדר חמשת הפרקים הראשונים וספק אם מישהו היה מבחין בהבדל – במקום לנוח בזרועותיה של עלילה קוהרנטית ומעניינת הסדרה רצה לזרועותיה הפתוחות של אפיזודיות נוסחתית עבשה. הזמנה, ביצוע, התחמקות וחוזר חלילה. זמן המסך שלא מנוצל להצגה של התבנית הקבועה, מבוזבז על ניתוח מעמיק ומלא יראת כבוד המבוצע בעקבות כל מיצמוץ של הדמות הראשית – זה הופך למבדר די מהר, מהסיבות הלא נכונות.

זה לא שהכל בסדרה רע, אין ספק שהיא מצליחה ללחוץ על הכפתורים הנכונים ולהזכיר מאד את סדרות המשטרה של סוף שנות השבעים בארה"ב – כשגברים היו גברים (מלאי טסטוסטרון), הרעים היו רעים ונשים היו קלות. גם רמת ההפקה לא מאכזבת, עם תזרים בלתי פוסק של סצנות אפלוליות ומלאות אווירה או נופים מפורטים ונאמנים למקור. רק שזה ממש לא מספיק.

בלי עלילה, בלי דמויות מעניינות ועם אווירה שמרגישה מעט לא במקום, קשה לדמיין במה ימלאו את 45 הפרקים שנותרו לסדרה.

סיכוי שאמשיך לראות: נמוך

Kamen no Maid Guy Logo
Kamen no Maid Guy (תקציר)

כדי לזכות בלב הצופים, על קומדיות נישה דוגמת Maid Guy, המוכוונות מראש לקהל יעד מצומצם ומוגדר, לעשות הכל כדי לספק את אותו קהל יעד ולזנוח לחלוטין כל דבר אחר, לא משנה כמה הוא נוצץ. Maid Guy נראה, נופלת בפח הבסיסי הזה מהרגע הראשון – היא מנסה לספק הומור וסצנות שידברו אל האוטקו הותיקים והמעט "כבדים" יותר, ורגע לאחר מכן זה הומור מצבים כללי ומלא פאנסרביס. התוצאה היא סדרה שלא ממש מצליחה באמת לספק אף אחד משני המחנות הללו.

מנקודת מבטו של אוטקו "כבד" יש כאן מעט מדי "בשר" שהוא לא משהו שאפשר למצוא בכל סדרת קומדית בית ספר מלאת פאנסרביס. מנקודת מבטו של צופה מזדמן, הדבר היחיד שמייחד את הסדרה בהשוואה לכל אותן קומדיות בית ספר, הם קטעי הומור שאליהם הוא יתקשה מעט להתחבר. מבלי שהסצנות, הדיאלוגים וההומור הנובע מהם, יחזיקו את הסדרה, איכות הפקה ירודה – בעיצוב דמויות לא מרשים וברמת אנימציה נמוכה באופן עקבי – בולטת הרבה יותר לעין.

בין הניסיון הלא מוצלח לאחוז במקל בשני קצותיו, לבין ההפקה הלא מרשימה, זאת עדיין סדרה משעשעת – אם אין משהו טוב יותר לראות.

סיכוי שאמשיך לראות: נמוך

Kanokon Logo
Kanokon (תקציר)

מה עוד נותר להגיד על סדרה, אחרי ששידורה החינמי באינטרנט הופסק משום שהיא לא עמדה "בנורמות מוסריות"? לא הרבה. קאנוקון היא ללא ספק הסדרה הוולגרית ביותר שיצא לי לראות מזה זמן רב ולבטח בין המטמטמות יותר שיצא לי לראות מעודי. היא מלאה בדיאלוגים ובסצנות בוטות, כשה'עלילה' הדקיקה מכסה אותם רק קצת יותר מהמעט שמכסה את צ'יזורו רוב הזמן.

נראה שהסדרה שמה לעצמה כבר בתחילתה צמד מטרות מקבילות – האחת, להוכיח שניתן לבסס 12 פרקים תמימים על שום דבר חוץ מפאנסרביס בלתי פוסק הגובל פעם אחר פעם בפורנוגרפיה, והשנייה, להביא את הצנזורה היפנית עד לקצה גבול הסיבולת שלה. בשתיהן היא עמדה בהצלחה כה מרובה, עד שלא הייתי מסוגל להכריח את עצמי לראות חמישה פרקים תמימים, הרמתי ידיים וברחתי כל עוד רוחי בי אחרי שלושה פרקים.

הסדרה הזאת היא אנטי-תזה למה שאני מנסה לחפש בסדרות בהן אני צופה, ושלושת הפרקים הראשונים בהם צפיתי מרגישים כמו בזבוז הזמן הנוראי ביותר בחיי הצעירים עד כה.

סיכוי שאמשיך לראות: נמוך

ToLoveRu Logo
To-Love-Ru (תקציר)

על פניו, To-Love-Ru עושה את מה שהיא אמורה לעשות והיא עושה את זה טוב, וזאת כנראה הבעיה שלי איתה. בשביל סדרת בית ספר, מלאת קומדיה, רומנטיקה-של-גיל-ההתבגרות עם תוספת מכובדת של פאנסרביס – סביר ולא בוטה, בניגוד לקאנוקון – היא מכילה את כל מה שנדרש. גיבור חסר ביטחון עצמי, אחות צעירה ומלאת חוכמת חיים, נערה חדשה שנופלת (תרתי משמע?) על הגיבור הראשי ללא התראה, הנערה הפופולארית והאגוצנטרית בבית הספר – הכול נמצא שם והכול מתחבר ומתפקד יחדיו בצורה מרשימה. כמו מכונה משומנת היטב, מכונה מוכרת מדי. ללא שום התיימרות או ערך מוסף, רק בידור פשוט העשוי בצורה טובה.

לאורך השנים התרחקתי מסדרות שכאלה, אם זה מפאת חוסר זמן פנוי או רצון למשהו בעל מעט יותר משמעות בבידור שלי. מצד שני, זה לא אומר שהפסקתי להיות מסוגל להעריך את השווי שלהן, כמו במקרה הזה.

זאת הסדרה הראשונה מזה הרבה זמן שבה הפסקתי לצפות לא בגלל שהיא גרועה, אלא בגלל שהיא לא טעמי. שזה גם, במקום מסוים, מדבר לזכותה.


סיכוי שאמשיך לראות
: נמוך

Vampire Knight Logo
Vampire Knight (תקציר)

יש משהו אירוני בכך ש-Vampire Knight משתמשת בניגודים – כיתת היום וכיתת הלילה, ערפדים ובני אנוש, זירו הרגיל וזירו ה"בעייתי" – כמוטיב עלילתי. למה אירוני? משום שמעבר למוטיב, המילה "ניגודים" היא כנראה הדרך הטובה ביותר לתאר את הסדרה עד כה – ניגודים בלתי פוסקים. הניגוד שבין רמת אנימציה יפיפייה בסצנות מסוימות, לבין סצנות שלמות שנראות איום ונורא. הניגוד שבין האנגסט המעט מוגזם והמיותר, לבין סצנות הומור שמקומן הטבעי בקומדיית מצבים. הניגודים הללו גורמים לצפייה להיות צורמת וחסרת הרגשת עקביות, ובכך קוברים עלילה ודמויות שהיו יכולות להיות מעניינות בנסיבות אחרות.

קשה להשתחרר מההרגשה שמתחת להצגה השבורה הזאת קבור סיפור מעניין שאמור להיות מוצג אחרת, טוב יותר. את האמת כנראה יודעים רק קוראי המנגה, שעליה מבוססת הסדרה.

סיכוי שאמשיך לראות: נמוך

חלקה השני של ההודעה יפורסם ככל הנראה במהלך סוף השבוע הקרוב. אלא אם כן יצוץ משהו בחיים האמיתיים.

תגיות: