בועת מחשבה

בלוג העוסק באנימה, מנגה ובתרבות האוטקו שבניהם. בלוג מחשבות רציני כמעט לגמרי, אני מניח.

קבל עדכונים מבועת מחשבה
11 ינו
27
מאת Random Otaku

 כשכל דבר אחר נכשל… noitaminA!

אחת הנקודות המסקרנות שעלו בדיון שנוצר כאן לפני ארבעה חודשים בנוגע למצבה של קהילת מעריצי האנימה הישראלית, התייחסה אל תעשיית האנימציה היפנית במצבה הנוכחי, ולתוצריה, כגורם מרכזי לאיבוד העניין בתחום בקרב מעריצים ותיקים בישראל. למרות שהיא נקברה תחת הררי תתי-הדיונים אחרים, יש ערך בהפניית אור הזרקורים אל הנקודה הזאת, גם אם באיחור ובאופן שונה מהצפוי.

למרות הדחף הטבעי לקטלג אמירות בכל הנוגע להידרדרות רבתי של אנימה בשנתיים-שלוש האחרונות, כגרסה מוכרת של הקינה על "דור הולך ופוחת", כדאי לעצור לרגע ובכל זאת להתעמק במה שנכתב באותיות הקטנות ונאמר בין השורות. אם נשים בצד את הדיון המתבקש על הבדלי תפיסה, טעם ומטרה הצובעים את האופן בו אנו מתייחסים לתוכן אותו אנו צורכים, נוכל להתעמק ברשימת הכותרים אשר הרכיבו את עונות השידורים של השנתיים-שלוש האחרונות, ולהבין מאין מגיעות אמירות שכאלו.

בבחינה שכזאת יהיה קשה לפספס את מגמת הגידול המסתמנת זה זמן רב יחסית בכמות הכותרים החדשים הפונים באופן ברור למכנה המשותף הנמוך ביותר, או שמא לקהל נישה כזה או אחר. מדובר בהחלטה הגיונית מנקודת מבט כלכלית עבור חלקים נרחבים בתעשיית האנימה היפנית השרויים במצב כלכלי לא יציב – הפקת סדרות להן יהיה קהל צרכני "שבוי", לטובת מימון שוטף של הנפשות הפועלות ופרויקטים מאתגרים יותר. עם זאת, גישה זאת מעלה שאלות מטרידות בנוגע למקומו של אנימה כמדיום ערכי (לאו דווקא בהקשר האומנותי), לאור היחס הלא מחמיא הקיים בין מספר הכותרים המופקים, מסוג זה ומהסוג המאתגר יותר, במציאות בה בכל עונת שידורים עולות לאוויר יותר מ-20 סדרות חדשות, ובעיקר לאור התגברות הדליפה של רעיונות "שיווקיים" גם אל תוך הפקות ועבודות בהן זרים לחלוטין, כדוגמת אלמנט ה-moe ב-Sora no Woto.

מדובר במציאות מורכבת ולעיתים אף קשה, שעתידה רק להסתבך עוד יותר עם כניסתו לפעולה של חוק מס' 156 בחודש יולי הקרוב.

אחת מקרני האור החזקות במציאות הישרדותית זו היא רצועת שידורים שבועית קצרה, אשר צריכה להיות נר לרגלי כל מעריץ אנימה ותיק המלין על כך שהוא לא מסוגל עוד למצוא סדרות איכותיות חדשות – noitaminA. הרצועה, שהושקה באמצע 2005, נוצרה מתוך כוונה לתת במה לסדרות אנימה שונות הפונות לקהל יעד רחב ובוגר יותר מהדמוגרפיה השלטת באנימה באופן כללי, של גברים צעירים.


הטארקי מן מציעה מבט שנון, מצחיק, מרגש ומעט מעציב אל חייו של ציבור שלם ולרוב שקוף ביפן.

למרות נתוני הפתיחה שלה – הוקצה לה חצי שעה והיא מוקמה בלילה שבין חמישי לשישי – הרצועה זכתה להצלחה מהירה יחסית מבחינת נתוני החשיפה לה זכתה וכמות הצופים שמשכה. היא התבססה מהר מאד כמקור לסדרות קצרות, איכותיות ומגוונות למדי בנושאיהן – בדיוק מה שנדרש כדי למשוך קהל מזדמן יותר, או מעריצים אשר חיפשו משהו שונה.

דוגמא בולטת להצלחה הראשונית של הרצועה היא Hataraki Man, סדרה אשר דיברה על ואל פלח באוכלוסיה הכמעט ובלתי נראה בהווי הבידורי ביפן; נשות הקריירה ועובדות המשרד "האפורות", וזכתה לנתוני רייטינג גבוהים יחסית לסדרת אנימה (ממוצע של 4.4% ושיא של 5.1%). דוגמא אחרת היא Nodame Cantabile, ששודרה ברצועה מינואר ועד יוני 2007, אשר זכתה להצלחה מסחררת ולהפקה של שתי עונות המשך – אשר שודרו ברצועה גם כן – כמו גם דרמה טלוויזיונית פופולארית.


פארדייס קיס, עמוק בפנים, היא דרמה אנושית חמימה המוגשת על מצע ססגוני ומסוגנן.

פרט להצלחות אלו, סדרות נוספות אשר שודרו ברצועה וזכו לביקורות אוהדות הצליחו לגרוף הישגים מעשיים מסוימים – Paradise Kiss, Honey & Clover ו-Moyashimon הן העיקריות שבהן. הצלחות מתמשכות אלו, בדגש על ההצלחה רחבת ההיקף של Eden of the East, אשר שודרה ברצועה מאפריל 2009 ומאז זכתה לשני סרטי המשך, הביאו את הנהלת Fuji TV להחלטה כי יש לקדם עוד את הרצועה ובאפריל 2010 היא הורחבה לכדי שעה שלמה, והחלו להופיע בה 2 סדרות במקביל בכל רגע נתון. באותו החודש, חברת ההפצה והתרגום האמריקאית FUNimation הכריזה על כך שהגיעה לכדי הסכם עם הנהלת הערוץ, וכי שידורי הרצועה ישודרו בליווי כתוביות באינטרנט כשעה לאחר שהסתיימו ביפן – סימן לכך שסדרות הרצועה תפסו את עניינו של קהל נרחב בקהילת המעריצים האמריקאית.


לא רק שנודמה מספקת הרבה תענוג לאוזניים וללב, היא גם מצליחה לשלב מוזיקה קלאסית וקומיות.

החלק הארי של 23 הסדרות אשר שודרו ברצועה בחמש השנים מאז שנוסדה, זכו להכרה מצד מבקרים ומעריצים כאחד, גם אם הכרה זו לא לוותה בהכרח בהצלחה מסחרית תואמת. נראה שרצף זה לא עתיד להישבר גם בעונת השידורים האחרונה, של חורף 2010, בהתחשב בכך ששתי הסדרות המשודרות ברצועה כחלק מעונת שידורים זאת – Fractale ו-Wandering Son –  זוכות כבר עכשיו לשבחים ומסתמנות כמובילות העונה.

לאור היסטוריה מרשימה כל כך, קל יהיה להמליץ בפה מלא וללא שום הסתייגות לכל מעריץ ישראלי, ובעיקר לאלו אשר איבדו תקווה כי ימצאו משהו איכותי לראות, לכל הפחות לתת הזדמנות לכל סדרה חדשה אשר משודרת במסגרת רצועת השידורים של noitaminA, ואף להשלים את הצפייה בסדרות שכבר שודרו ברצועה בעבר.

כשהמסך מוצף בסדרות על להקות של תלמידות תיכון חסרות נקודה או נשמה, בסדרות המשך לאצ'י תפל ושל סדרות בהן הדמויות מייצגות את מדינות העולם באופן קומי לשם סיפוק הצורך בשיפים (OTP), האלטרנטיבה שמציעה noitaminA היא כמעט בגדר גלגל הצלה בלב סערה; נווה מדבר מרהיב בלב שיממון של בינוניות, רדידות והקרבה של הנרטיב למען המכנה המשותף הנמוך ביותר ונישות פטישיסטיות.

אז בפעם הבאה שאין לכם מה לראות, תפתחו את הערך של הרצועה בויקיפדיה האנגלית, ותבדקו אם ניסיתם כבר לצפות בכל הסדרות המוזכרות בו.

תגיות:
  1. ירדן כתב,

    וואו תודה יבגני.
    באופן לא מקרי את כל הסדרות שציינת פה ראיתי ואהבתי.
    אני שמח להכיר את המקור שלהן – עכשיו אני אבדוק אם פספסתי תוכניות כלשהן ממנו.


  2. אורי כתב,

    חזק ואמץ!

    יש גם הברקות מחוץ לרצועה, אבל לא יצא לי עד עכשיו להתאכזב מאף אחת מהסדרות של הרצועה שראיתי. חבל רק שהרצועה הזאת קצרה יותר משאר רצועות שידור האנימה בעונה ספציפית


  3. kingblade כתב,

    נשמע כמו רצועה נחמדה XDD
    כן… ננסה לעשות את זה XP


  4. Naoto כתב,

    וואי בשבילי noitamina זה איכות. כל הסדרות שלהם ממש טובות, אני לא חושבת שאיי פעם ראיתי סדרה שלהם שלא אהבתי. התחלתי לשים לב אליהם אגב אחרי שראיתי שכתבת על מלחמת הספריות ושזה גם שלהם. את הסדרות של העונה הזאת לא ראיתי אבל הקורגהימה מעונת אוקטובר היה מעולה.


הוספת תגובה